להשקעה במחקר
פוסט-טראומה אינה נחלתם של חיילים בשטח בלבד. מפעילי כטב״ם חיים בקונפליקט ייחודי – בין מרחק פיזי מוחלט מהלחימה לבין חשיפה יום יומית להחלטות הרות גורל ולתמונות קשות. המחקר בוחן האם שונות קצב הלב (HRV) יכולה לשמש כביומרקר מוקדם לזיהוי סיכון לפיתוח PTSD, עוד לפני שהסימפטומים צפים.
למרות המרחק מהלחימה, מפעילי כטב״ם חווים טראומה אמיתית. המחקר שלנו בוחן דרך חדשה לאיתור מוקדם ומתן מענה מדויק.
מטרות המחקר
מה בודקים במחקר
האם מפעילי כטב״ם עם PTSD מציגים ערכי HRV נמוכים יותר (RMSSD ו־HF) לעומת מקביליהם הבריאים, והאם ניתן להשתמש במדדים אלה לאיתור מוקדם של מצוקה נפשית.
מה אנחנו מקווים להוכיח
שקיימת התאמה בין ירידה ב-HRV לבין נוכחות או התפתחות של PTSD בקרב אוכלוסייה שלא נחשפת פיזית לאיום, אך נושאת עומס רגשי ולחץ מוסרי גבוה.
השפעה צפויה
אם יתגלו הבדלים מובהקים, ניתן יהיה לפתח כלי סקר מהיר ואובייקטיבי לאיתור סיכון בקרב צוותי הפעלה מרחוק, לשלב מדדים פיזיולוגיים בבדיקות שגרתיות ולמנוע התפתחות של PTSD.
השפעה ממשית ותשואה על ההשקעה

חיזוק בריאות הנפש ביחידות ביטחוניות מתקדמות

התאמת טיפול אישית ומניעת פוסט־טראומה

זיהוי מוקדם של מצוקה – לפני הופעת הסימפטומים
מתודולוגיית מחקר
ניתוח
מבחני t, רגרסיות, עקומות ROC וחיזוי הישרדותיעיבוד אותות ב-Kubios, וניתוח רגישות למשתנים מבצעיים
טכנולוגיה
Polar H10 ו-Garmin Vivosmart 4
הנתונים מועלים אוטומטית דרך אפליקציה מאובטחת
שלב ראשון – מחקר השוואתי
השוואה בין 30 מפעילי כטב״ם עם PTSD מאובחן לבין 30 ללא PTSD, בהתאמה לפי גיל, תפקיד ושעות טיסה. כל הנבדקים עוברים מדידת HRV (5 דקות נשימה מודרכת), שאלוני PTSD (CAPS-5, PCL-5), דיכאון, חרדה, עומס משימתי ופגיעה מוסרית.
מטרות אורכיות
לבדוק אם HRV נמוך בתחילת השירות מנבא התפתחות PTSD
לזהות נקודות סף פיזיולוגיות שיאפשרו סינון מוקדם
לבדוק אם שיפור ב-HRV לאורך זמן קשור להפחתת סימפטומים
לבחון התערבות נסיונית: ביו-פידבק ייעודי לאנשים עם HRV נמוך במיוחד
שלב שני – מעקב אורכי
מעקב של 12 חודשים אחר 180 מפעילי כטב״ם חדשים
מדידות HRV חודשיות במהלך השינה (באמצעות רצועת חזה וצמיד)
שאלוני סימפטומים חודשיים
נתוני עומס מבצעי נאספים אוטומטית (שעות טיסה, כמות תקיפות, משמרות לילה)

להשקעה במחקר
צור קשר
להשקעה במחקר
פוסט-טראומה אינה נחלתם של חיילים בשטח בלבד. מפעילי כטב״ם חיים בקונפליקט ייחודי – בין מרחק פיזי מוחלט מהלחימה לבין חשיפה יום יומית להחלטות הרות גורל ולתמונות קשות. המחקר בוחן האם שונות קצב הלב (HRV) יכולה לשמש כביומרקר מוקדם לזיהוי סיכון לפיתוח PTSD, עוד לפני שהסימפטומים צפים.
למרות המרחק מהלחימה, מפעילי כטב״ם חווים טראומה אמיתית. המחקר שלנו בוחן דרך חדשה לאיתור מוקדם ומתן מענה מדויק.
מטרות המחקר
מה בודקים במחקר
האם מפעילי כטב״ם עם PTSD מציגים ערכי HRV נמוכים יותר (RMSSD ו־HF) לעומת מקביליהם הבריאים, והאם ניתן להשתמש במדדים אלה לאיתור מוקדם של מצוקה נפשית.
מה אנחנו מקווים להוכיח
שקיימת התאמה בין ירידה ב-HRV לבין נוכחות או התפתחות של PTSD בקרב אוכלוסייה שלא נחשפת פיזית לאיום, אך נושאת עומס רגשי ולחץ מוסרי גבוה.
השפעה צפויה
אם יתגלו הבדלים מובהקים, ניתן יהיה לפתח כלי סקר מהיר ואובייקטיבי לאיתור סיכון בקרב צוותי הפעלה מרחוק, לשלב מדדים פיזיולוגיים בבדיקות שגרתיות ולמנוע התפתחות של PTSD.
השפעה ממשית ותשואה על ההשקעה

חיזוק בריאות הנפש ביחידות ביטחוניות מתקדמות

התאמת טיפול אישית ומניעת פוסט־טראומה

זיהוי מוקדם של מצוקה – לפני הופעת הסימפטומים
מתודולוגיית מחקר
ניתוח
מבחני t, רגרסיות, עקומות ROC וחיזוי הישרדותיעיבוד אותות ב-Kubios, וניתוח רגישות למשתנים מבצעיים
טכנולוגיה
Polar H10 ו-Garmin Vivosmart 4
הנתונים מועלים אוטומטית דרך אפליקציה מאובטחת
שלב ראשון – מחקר השוואתי
השוואה בין 30 מפעילי כטב״ם עם PTSD מאובחן לבין 30 ללא PTSD, בהתאמה לפי גיל, תפקיד ושעות טיסה. כל הנבדקים עוברים מדידת HRV (5 דקות נשימה מודרכת), שאלוני PTSD (CAPS-5, PCL-5), דיכאון, חרדה, עומס משימתי ופגיעה מוסרית.
מטרות אורכיות
לבדוק אם HRV נמוך בתחילת השירות מנבא התפתחות PTSD
לזהות נקודות סף פיזיולוגיות שיאפשרו סינון מוקדם
לבדוק אם שיפור ב-HRV לאורך זמן קשור להפחתת סימפטומים
לבחון התערבות נסיונית: ביו-פידבק ייעודי לאנשים עם HRV נמוך במיוחד
שלב שני – מעקב אורכי
מעקב של 12 חודשים אחר 180 מפעילי כטב״ם חדשים
מדידות HRV חודשיות במהלך השינה (באמצעות רצועת חזה וצמיד)
שאלוני סימפטומים חודשיים
נתוני עומס מבצעי נאספים אוטומטית (שעות טיסה, כמות תקיפות, משמרות לילה)

להשקעה במחקר
צור קשר
להשקעה במחקר
פוסט-טראומה אינה נחלתם של חיילים בשטח בלבד. מפעילי כטב״ם חיים בקונפליקט ייחודי – בין מרחק פיזי מוחלט מהלחימה לבין חשיפה יום יומית להחלטות הרות גורל ולתמונות קשות. המחקר בוחן האם שונות קצב הלב (HRV) יכולה לשמש כביומרקר מוקדם לזיהוי סיכון לפיתוח PTSD, עוד לפני שהסימפטומים צפים.
למרות המרחק מהלחימה, מפעילי כטב״ם חווים טראומה אמיתית. המחקר שלנו בוחן דרך חדשה לאיתור מוקדם ומתן מענה מדויק.
מטרות המחקר
השפעה צפויה
אם יתגלו הבדלים מובהקים, ניתן יהיה לפתח כלי סקר מהיר ואובייקטיבי לאיתור סיכון בקרב צוותי הפעלה מרחוק, לשלב מדדים פיזיולוגיים בבדיקות שגרתיות ולמנוע התפתחות של PTSD.
מה בודקים במחקר
האם מפעילי כטב״ם עם PTSD מציגים ערכי HRV נמוכים יותר (RMSSD ו־HF) לעומת מקביליהם הבריאים, והאם ניתן להשתמש במדדים אלה לאיתור מוקדם של מצוקה נפשית.
מה אנחנו מקווים להוכיח
שקיימת התאמה בין ירידה ב-HRV לבין נוכחות או התפתחות של PTSD בקרב אוכלוסייה שלא נחשפת פיזית לאיום, אך נושאת עומס רגשי ולחץ מוסרי גבוה.

חיזוק בריאות הנפש ביחידות ביטחוניות מתקדמות

התאמת טיפול אישית ומניעת פוסט־טראומה

זיהוי מוקדם של מצוקה – לפני הופעת הסימפטומים
מתודולוגיית מחקר
ניתוח
מבחני t, רגרסיות, עקומות ROC וחיזוי הישרדותיעיבוד אותות ב-Kubios, וניתוח רגישות למשתנים מבצעיים
טכנולוגיה
Polar H10 ו-Garmin Vivosmart 4
הנתונים מועלים אוטומטית דרך אפליקציה מאובטחת
שלב ראשון – מחקר השוואתי
השוואה בין 30 מפעילי כטב״ם עם PTSD מאובחן לבין 30 ללא PTSD, בהתאמה לפי גיל, תפקיד ושעות טיסה. כל הנבדקים עוברים מדידת HRV (5 דקות נשימה מודרכת), שאלוני PTSD (CAPS-5, PCL-5), דיכאון, חרדה, עומס משימתי ופגיעה מוסרית.
מטרות אורכיות
לבדוק אם HRV נמוך בתחילת השירות מנבא התפתחות PTSD
לזהות נקודות סף פיזיולוגיות שיאפשרו סינון מוקדם
לבדוק אם שיפור ב-HRV לאורך זמן קשור להפחתת סימפטומים
לבחון התערבות נסיונית: ביו-פידבק ייעודי לאנשים עם HRV נמוך במיוחד
שלב שני – מעקב אורכי
מעקב של 12 חודשים אחר 180 מפעילי כטב״ם חדשים
מדידות HRV חודשיות במהלך השינה (באמצעות רצועת חזה וצמיד)
שאלוני סימפטומים חודשיים
נתוני עומס מבצעי נאספים אוטומטית (שעות טיסה, כמות תקיפות, משמרות לילה)

להשקעה במחקר
צור קשר